פרופסור לניקיון – ניקיון זה עניין מדעי
יצאתם למסעדה, נהניתם מהאוכל אבל כשחזרתם הביתה הבחנתם בטפטופי הרוטב על החולצה הלבנה ובכביסה זה לא יורד. ואם זה לא הספיק לכם, בבוקר גיליתם שהילדים שיחקו והכתימו את הספה בצבעים, מה עושים? ניקיון והסרת לכלול מטרידים את האנושות כבר אלפי שנים, הסבון הומצא כבר לפני כחמשת אלפים שנים והוא הופק מתערובות של שומן ואפר צמחים. אך מאז הומצאו בדים וחומרים שונים בהם אנו עושים שימוש וסוגי הלכלוך ודרכי הסרתם הפכו למורכבים יותר ויותר. ספרים שלמים כבר נכתבו על הסרת כתמי.
אך מהיכן באים כל אותם הטיפים לניקיון? אך הסבון פועל ומסיר שומני?
מסתבר שמאחורי כל שיטות הניקיון יש הרבה מאוד מדע ובעיקר כימיה. אז אמנם כאשר אנו רוצים להסיר את כתם היין מהחולצה, או את האבנית מהקומקום, או לא חייבים להבין את הכימיה שמאחורי השימוש בחומר להסרת הכתמים והלכלוך; אך בכל זאת זה יכול להיות מעניין לשמוע קצת על המדע שמאחורי הניקיון.
כאשר אנו רוצים להסיר כתם עקשן, ברוב המקרים חיפוש מהיר באינטרנט יסייע לנו למצוא את הטיפים לניקיון שיעזרו לנו להסיר את הכתם. אך מאחורי השיטות להסרת הכתמים מסתתרת שיטה מדעית לחלוטין השואפת לזהות את החומר המכתים ומאפייניו על מנת למצוא את החומר שיגרום לתגובה הכימית אשר תביא להסרת הכתם.
תרצו לדעת גם עם:
סיפורו של הסבון
הסבון הרגיל אולי אינו מיועד להסרת כתמים קשים, אך במשך שנים רבות היה ועדיין נשאר אחר מחומרי הניקוי וההיגיינה העיקריים בעולמנו. סיבה טובה לשמוע קצת על ההיסטוריה של הסבון.
ישנן עדויות שסבון כבר היה בשימוש בבבל העתיקה, הוא הופק על ידי בישול של מים ואפר צמחים. הבבלים אולי לא הבינו את התהליכים הכימיים שמאחוריו, אך הם הבחינו בכל שמבישול האפר עם מים מתקבלת תמיסה סמיכה בעלת יכולות להסיר לכלוך. אז אולי לא היה לו ריח לוונדר והוא לא שמר על לחות העור, אך בהחלט עשה את העבודה.
שיטות הייצור של הסבון, כמו גם חומרי הגלם בהם משתמשים, השתכללו והשתנו במשך השנים, עד שקיבלנו את הסבון המוכר לנו היום. אך למרות השוני הגדול, הסבון עדיין פועל על פי אותו העיקרון, כמו גם דנטרגנטים אחרים – מולקולת הסבון מורכבת מחלק הידרופובי (שונא מים) שהוא בעצם חומצה שומנית, וחלק הידרופילי (אוהב מים).
השילוב של שניהם מאפשר לקבל חומר מסיס במים ובעל יכולות להסיר לכלוך שומני. אך סבון יעיל לא רק נגד לכלוך אלא גם נגד חיידקים. הסיבה לכך היא שלכל היצורים החיים ישנם קרומי תא שומניים, חומצת השומן אשר בסבון הורסת אותם וכך נלחמת בחיידקים.
מדע הסרת הכתמים
סבון הוא אחד מחומרי הניקוי היעילים המוכרים, אך הוא אינו היחיד שאנו עושים בו שימוש; אין ביכולתו להסיר את כל סוגי הכתמים. להלן חומרים נוספים, בעלי אופי ביתי, בהם אנו משתמשים לניקוי והסרת כתמים. אמנם מטרתם המקורית לא הייתה לצורך ניקוי והסרת כתמים, אך התגובות הכימיות שהן מעוררות הפכו אותם ליעילים בניקוי.
סודה לשתייה – סודה לשתייה היא בעצם סודיום ביקרבונט, סוג של מלח. יש לה שימושים רבים והיא זכתה בכינוי סודה לשתייה בזכות השימוש שיש לה בהקלת צרבת. הצרבת נגרמת בשל חומציות בקיבה והסודה לשתייה היא חומר בסיסי הנוגד את החומציות. תכונה זו היא גם מה שהופך את הסודה לשתייה לחומר אשר יכול לשמש לניקוי של חומרים שומניים עקשניים.
כאשר שמים את האבקה במים מתחיל תהליך כימי מעניין. מולקולות הסודיום ביקרבונט מתפרקות לנתרן וביקרבונט. הביקרבונט מגיב למים ויוצר הידרוקסיד, חומר בסיסי המסייע להסיר את השומנים. למעשה התגובה הכימית שנוצרת בין ההידרוקסיד ללכלוך השומני הופכת את הלכלוך לסבון הנשטף במים. ולא רק הסרת לכלוך ניתן להשיג בעזרת סודה לשתייה אלא גם נטרול ריחות רעים.
חומץ
החומץ הוא בדיוק ההפך מהסודה לשתייה, החומץ הוא חומר חומצי ולא בסיסי .תכונה אשר הופכת אותו לאמצעי יעיל להסרת אבנית וגם לצורך חיטוי כללי. החומר הפעיל בחומץ הוא חומצה אצטית המסייעת לנו להסיר את משקעי האבנית. שימו לה שישנם אנשים הרוקחים תרכובות ניקיון בבתים ולעתים חושבים שערבוב חומץ עם סודה לשתייה יביא ליצירת חומר ניקוי המשלב את התכונות של שניהם – אין טעות גדולה מזו! ערבוב חומץ עם סודה לשתייה הוא ערבוב של חומצה עם בסיס, דבר הגורם לנטרול הדדי של החומרים.
אלומיניום
האלומיניום הוא מתכת, דבר המעורר קצת הרמות גבה כאשר אנו אומרים שהוא יכול לשמש לצורכי ניקיון. אלומיניום יכול לשמש אותנו ליצירת תגובה אלקטרוכימית אשר יכולה לשמש אותנו לצורך ניקוי כלי כסף. כל מי שמחזיק בתכשיטי כסף וכלי כסף בבית מכיר את תופעת ההשחרה הפוגעת במראה המבריק של הכלים.
תופעת ההשחרה הפוגעת במראה המבריק של הכלים היא בעצם תהליך של חמצון הכסף, או ליתר דיוק תגובה כימית למימן הגופרתי אשר נמצא באוויר. אותה שכבת גפרת שחורה אינה ניתנת להסרה סתם כך, היא דורשת תהליך כימי אשר הופך את פעולת החמצון. על מנת לנקות כלי כסף אנו משתמשים בנייר אלומיניום ויוצרים את התגובה האלקטרוכימית המביאה להסרת השכבה השחורה.
בשביל לעשות זאת יש לשים בכלי עם מים רותחים, שהמסנו בהם סודה לשתייה (או מלח), רדיד אלומיניום ואת כלי הכסף אותם אנו רוצים לנקות. חשוב שרדיד האלומיניום יגע בכלי הכסף על מנת להתחיל את התגובה האלקטרוכימית. כאשר האלומיניום בא במגע עם הכסף ישנו מעבר של אלקטרונים מרדיד האלומיניום לכלי הכסף.
תהליך זה הופך את השכבה השחורה (כסף גופרי) לגז מימן גופרי, שהוא גם מקור הריח הרע של ביצים סרוחות אותו תרגישו במהלך התהליך. ומה תפקיד המלח/סודה לשתייה בתהליך? כאשר מכניסים את רדיד האלומיניום למים נוצרת עליו שכבה של אלומיניום הידרוקסיד המשבשת את התגובה האלקטרוכימית. שימוש במלח או בסודה לשתייה מאפשר להמס את האלומיניום ההידרוקסיד ובכך לאפשר את התגובה האלקטרוכימית . ולא רק לאפשר אלא גם לשפר! המלח או הסודה מגדילים את המוליכות החשמלית ומאיצים את התהליך.
אז בפעם הבאה שתרצו לנקות ולהבריק את הבית, תזכרו שהמדע עומד לצידכם. יתכן שתשתמשו באמצעים ביתיים, או שתעדיפו רכישת חומרי ניקוי ייעודיים, אך תמיד אלו הם אותם עקרונות כימיים בהם נעשה שימוש.